שישה כללי אצבע לבדיקת היתכנות לרעיון לסטארטאפ

יזמים רבים עומדים בפני השאלה הגדולה: האם הרעיון שלי יכול להפוך לסטארטאפ מצליח? הדרך לשם מתחילה בהבנת ההיתכנות העסקית והפוטנציאל של הרעיון. לשם כך, מבצעים בדיקת היתכנות. הנה שישה כללי אצבע שיסייעו ליזמים לנתח את פוטנציאל הרעיון שלהם, להבין את יתרונותיו וחולשותיו, ולגבש החלטה מושכלת.

זיהוי בעיה אמיתית או צורך קיים

הצלחה של סטארטאפ תלויה בפתרון בעיה אמיתית שהלקוחות שלכם רוצים לפתור. שאלו את עצמך:

* האם מדובר בבעיה שאנשים באמת חווים בחיי היומיום?

* האם אנשים כבר מוציאים כסף או משקיעים זמן בפתרונות קיימים לבעיה הזו?

פתרון טוב יוצר ערך אמיתי ללקוחות ומקל על חייהם, בין אם מדובר בחיסכון בזמן, כסף או מאמץ.  אחת הדרכים הטובות ביותר לזהות בעיות היא פשוט לשאול את הלקוחות הפוטנציאליים ולהאזין למה שהם אומרים. תוכלו לקיים ראיונות, קבוצות מיקוד, סקרים או אפילו שיחות יום-יומיות.

גודל השוק ואופק צמיחה

חשוב להבין את הפוטנציאל הכלכלי של הרעיון. על כן, חשוב להבין:

* מהו גודל השוק שאליו אתה מכוון?

* כמה כסף מושקע בתחום הזה? האם יש תחזיות גידול?

ככל שהשוק שלך גדול יותר וצפוי לגדול בעתיד, כך יש לך יותר מקום לצמוח. ניתן להיעזר במחקרים ומידע של גורמים חיצוניים כמו דוחות שוק ומחקרי טרנדים.
גודל השוק מייצג את סך כל ההכנסות הפוטנציאליות שיכולות להגיע מכל הלקוחות הפוטנציאליים בתחום בו אתם פועלים. אפשר לחלק את השוק למספר רבדים:

TAM (Total Addressable Market) – סך כל השוק אליו הייתם יכולים להגיע אילו לא היו לכם הגבלות כמו תקציב, תחרות או מגבלות גיאוגרפיות.

SAM (Serviceable Available Market) – נתח מה-TAM שאליו הסטארטאפ יכול לפנות כרגע, בהתחשב בהגבלות כמו מיקום או רגולציה.

SOM (Serviceable Obtainable Market) – הנתח מה-SAM שהחברה תוכל לתפוס בשנים הקרובות. זהו אומדן ריאלי יותר של השוק, בהתבסס על התחרות בשוק ומשאבים מוגבלים.

נניח לדוגמה שאתם מפתחים אפליקציה לתזונה אישית בישראל. גודל השוק הכללי יהיה כל האנשים במדינה שיכולים להשתמש באפליקציות תזונה, אולם נתח הלקוחות האמיתי יהיה קטן יותר ויתמקד אולי רק באנשים שמוכנים לשלם עבור שירותי תזונה דיגיטליים.

את תחזית הגידול והמגמות בתחום ניתן למצוא ממקורות שונים כמו Statista, IBISWorld או PitchBook  שיכולים לספק הערכות לגבי קצב צמיחת השוק הצפוי לשנים הקרובות.

יתרון תחרותי ייחודי (USP)

רעיון טוב צריך לכלול אלמנט שמבדיל אותו מהמתחרים הקיימים.

ככל שהוא יותר ייחודי, הוא ייצור בולטות ויתרון תחרותי.
אם הפתרון שלכם מספק ערך רב יותר, חוסך זמן, או יעיל יותר באופן ברור מהמתחרים – זה יכול להיות היתרון הייחודי שלכם. לדוגמה, אם לקוחות חווים תסכול מתוכנות מסוימות בגלל ממשק מסורבל, יצירת פתרון עם ממשק משתמש קל לשימוש, מהיר ונוח יכול להיות USP חזק.

כמו-כן, ככל שהרעיון קשה להעתקה, כך הוא בעל פוטנציאל גבוה יותר לעמידה מול תחרות בעתיד.  אם יש לכם פיתוח טכנולוגי או שיטה ייחודית שאין לאחרים, זה יכול להיות יתרון תחרותי חזק. יתרון כזה עשוי להתבסס גם על קניין רוחני – פטנטים, זכויות יוצרים או סודות מסחריים – שמקשים על מתחרים להעתיק את הרעיון שלכם.

 

מודל עסקי ברור

הבנת המודל העסקי חשובה להבטחת קיום הסטארטאפ לאורך זמן.

הרבה מיזמים נכשלים מכיוון שאין להם דרך רווחיות ברורה, או שהם מתמקדים בהשגת משתמשים לפני שבחנו את מודל ההכנסות שלהם.

המודל העסקי מתחיל מהגדרה של המוצר או השירות, מי ישלם עליו, איך ייווצרו הכנסות, ומהם ערוצי ההפצה.

הבסיס לכל מודל עסקי הוא להבין למי המוצר מיועד ואילו בעיות הוא פותר. כאשר קהל היעד מוגדר באופן ברור, ניתן לפתח הצעת ערך שתתאים בדיוק לצרכים של הלקוח ולשקף אותה במודל ההכנסות. הכרת הלקוח מאפשרת גם להבין עד כמה הוא יהיה מוכן לשלם עבור המוצר.
אופן התשלום מצריך בניית מודל הכנסות. מודל ההכנסות הוא הגדרה של האופן שבו החברה מתכננת לייצר רווחים. ישנם מודלים רבים אפשריים, וכדאי לבחור את המודל שיתאים ביותר למוצר, ללקוחות ולשוק. לדוגמא: מודל מנויים, מודל פרימיום, מודל תיווך.

התאמה לצוות וליכולות

אחד המרכיבים החשובים ביותר בסטארטאפ הוא הצוות שמוביל אותו. כאן חשוב שתשאלו את עצמכם:

* האם לצוות שלכם ניסיון וידע מתאימים בתחום?

* האם יש לצוות יכולות טכניות, עסקיות ושיווקיות שיוכלו להוציא את הרעיון לפועל?

סטארטאפים רבים נכשלו לא בגלל רעיון גרוע, אלא בגלל חוסר יכולת של הצוות להתמודד עם האתגרים בפועל. לפיכך, בדיקת היתכנות נעשית גם בנושא היכולות של הצוות, שחשובות אף יותר מהרעיון היזמי.

בפן המקצועי, חשוב שלמייסדים ולצוות יהיה ידע וניסיון רלוונטיים בתחום שבו פועל המיזם. ניסיון בתחום מאפשר להבין לעומק את הצרכים של הלקוחות, לזהות מגמות בשוק, ולפעול מתוך הבנה של האתגרים והפתרונות הנדרשים.
במקרים רבים נדרש שילוב של יכולות מקצועיות: טכנולוגיה, עיצוב, שיווק, ניהול מוצר ומכירות. צוות שיש בו איזון בין בעלי מומחיות בתחומים אלו יוכל להתמודד עם האתגרים השונים שהמיזם יציב בפניהם.

בפן הבין -אישי, מיזמים דורשים מחויבות רבה, דינמיות ויכולת לעבוד יחד בסביבה של חוסר ודאות. לכן חשוב שלצוות תהיה כימיה בין-אישית, תקשורת פתוחה ואמון הדדי. חברי צוות של סטארטאפ מוצלח צריכים להאמין זה בזה, להיות מוכנים לקבל החלטות קשות יחד ולעבוד יחד כדי להתגבר על מכשולים. כימיה ותקשורת טובים מבטיחים שהסטארטאפ יוכל לצמוח, להתקדם מהר יותר ולהתמודד עם אתגרים בצורה טובה יותר.


בפן האישיותי, יזמים צריכים להיות יצירתיים, גמישים ולהתמודד עם סביבה דינמית בחוסר וודאות. הם חייבים לבצע הפרדה בין חזון ארוך טווח לציפיות שלהם להגשים אותו. הדבר הבטוח ביותר שיש לצפות בדרך הגשמת החזון הוא הוא הבלתי צפוי.

בדיקת היתכנות כלכלית ראשונית

לבסוף, יש לנסות לבצע הערכה ראשונית של עלות הפיתוח וההפעלה.

השאלה המרכזית כאן היא האם ניתן לפתח את המוצר הראשוני או האבטיפוס במסגרת תקציב ריאלי?

הבנת העלויות ודרכי המימון האפשריות חשובות לשלב שבו הרעיון עובר מבדיקה לשלב המימוש. ניתוח מקיף של הכנסות, הוצאות, תחזית צמיחה, וניהול סיכונים כלכליים יבטיחו שהמיזם יוכל לפעול בצורה רווחית ומושכלת.

לסיכום, בדיקת היתכנות לרעיון היא שלב מכריע, אך לרוב קשה ליזמים לבצע אותה בצורה אובייקטיבית. חשוב לזכור שגם אם רעיון לא עומד בכל ששת הקריטריונים, יתכן ויש לו פוטנציאל – לעיתים האתגרים האלו מסייעים להבין איך לשפר אותו.

כיצד לבצע בדיקת היתכנות ראשונית?

בדיקת היתכנות ראשונית הוא השלב הראשון שנצטרך לבצע לאחר גיבוש הרעיון. הסטארטאפ ניישן שלנו רווי ברעיונות. אין כמעט ישראלי שאינו חושב על רעיון שיכבוש את העולם עם מוצר או שירות מהפכני. המצאות הן דבר חשוב ביותר, ובעולם שבו האינטליגנציה המלאכותית משתלטת על העבודות הרוטיניות, אין דבר אנושי יותר מאשר להמציא. למזלנו, אנחנו עדיין מאוד רחוקים מהיום שבו המכונה תהיה בעלת יכולת המצאה. היכולת להמציא זהו הניצוץ הראשוני שמניע כל מיזם, ובאומה שמפיקה אלף סטרטאפים בשנה, הביקוש לממציאים תמיד קיים.

 אכן, יש הרבה "ממציאנים", אך אין כמעט אדם שיכול להתפרנס ממכירת רעיונות. כיצד זה ייתכן? הרי לרעיונות יש ערך אדיר, מדוע לא ניתן למכור אותם?

הסיבה נעוצה בהבדל שבין ממציאן לבין יזם. אם הממציאן הוא "הסטארטר" (יוצר את הניצוץ שגורם למנוע להניע), הרי היזם הוא המנוע עצמו. היזם הוא זה שמוציא את הרעיון לפועל. משקיעים מחפשים יזמים ולא "ממציאנים". היזם מאמין לא רק ברעיון אלא גם ביכולת שלו להוציא את הרעיון אל הפועל ולהקים עסק ריווחי. 
האם כל "ממציאן" יכול להיות גם יזם טוב? התשובה היא לא. 

יזם טוב צריך להיות מחונן בסקרנות, באופטימיות, במוטיבציה, בכריזמה, ביכולת הקשבה, ביחסי אנוש טובים ובמודעות עצמית. נוסף על כל אלה, יזם טוב צריך להוכיח יכולות ניהוליות, מקצועיות ובין אישיות. 

מהי בדיקת היתכנות


בדיקת היתכנות ראשונית בוחנת שני היבטים: בחינת הרעיון והיכולת היזמית של היזם.

בחינת הרעיון נועדה לתת אינדיקציה לבשלות שלו. היא לא נועדה לפסול או לאשרר את הרעיון על הסף, כי הרי אין רעיונות טובים או רעים, אלא יש רעיונות מבוססים יותר ויש רעיונות מבוססים פחות, יש רעיונות גולמיים ויש רעיונות מפותחים, יש רעיונות המבוססים על התנסות אישית ויש רעיונות המבוססים על השערות, יש רעיונות הפונים לקהל יעד רחב או ויש כאלה הפונים לקהל יעד מצומצם, יש בעלי פונטציאל מקומי ויש בעלי פונטציאל עולמי.

רעיון בשל הוא רעיון שניתן להתחיל לעבוד איתו, לבחון, לכוון, להפריך או לאשש אותו במחקר שוק. רעיון בלתי בשל מצריך עבודה מחשבתית נוספת מצד היזם.

ליזם, כמו כל אדם, יש צדדים חזקים וחולשות, שאינן נמדדים באופן דיכוטומי. בדיקת ההיתכנות נועדה להציג ליזם את האתגרים הנפשיים הצפויים לו בדרך, ולצייד אותו בכלים מנטליים להתמודד איתם. 

ברמה המקצועית, מטרת הבדיקה היא לבחון את ההתאמה של היזם לתחום שבו בחר לעסוק, ולהמליץ לו על אבני דרך להשגת היעדים המקצועיים.
אם עשיתם בדיקת היתכנות מקצועית וראיתם כי יש היתכנות עסקית למיזם, זה הזמן לבצע 
מחקר שוק.