מימון המונים – מה קורה בתחום ולאן זה הולך?
מימון המונים הוא פתרון אלטרנטיבי לגיוס הסטנדרטי מקרנות הון סיכון וממשקיעים פרטיים. הוא פתרון נהדר ליזמים בשלבים מוקדים והחוק כיום בישראל פותח את השוק להשקעה עבור כלל הציבור.
הצורך במימון המונים נולד כתוצאה ממחסור באשראי הניתן ליזמים בתחילת דרכם. המיזם, בשלביו המוקדמים, טומן בחובו סיכון גדול, ויזמים רבים מתקשים לגייס סכומים משמעותיים. השקעות המונים הללו נועדו בכדי להביא אותם לנקודה, בה הם הופכים להיות תחרותיים בשוק החופשי.
רבים מסטרטאפים בשלבים הללו נאלצים לסגור את המיזם שלהם מחוסר מימון. נוצר כאן מלכוד – משקיעים לא ממהרים להשקיע בחברות אשר לא הוכיחו שקיים שוק ממשי עבור המוצר שלהם, והיזמים מתקשים להגיע לשלב הזה בגלל חוסר מימון. בעיה זו אינה אופיינית לישראל אלא בעיה עולמית.
אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה, הייתה להכניס לשוק עוד משקיעים, וכך להגדיל את ההיצע של צד המימון. בארה"ב, החקיקה אפשרה החל מספטמבר 2013, לראשונה לציבור להשקיע בחברות במסגרת של קמפיין לגיוס המונים כנגד הקצעת מניות. זאת בתנאי שהמשקיע עומד במבחן הכנסה שנתית ומשתייך לרף הגבוה (הון של מיליון דולר או הכנסות שנתיות של מעל 200 אלף דולר). החקיקה הזאת לא הביאה את הבשורה המיוחלת וכך במאי 2016, נכנסו תקנות חדשות אשר פתחו את תחום ההשקעות ההמונים לציבור הרחב. וכך, כל כמעט אזרח אמריקאי יכול להשקיע במניות של חברות המשתתפות בקמפיין גיוס המונים. סכום ההשקעה המקסימלי נקבע לפי גובה המשכורת וההון העצמי.
רכזי הצעה בישראל
בישראל, הבשורה הגיע בסוף דצמבר 2017, והוסדרה באמצעות ועדת הכספים של הכנסת. עד אז גיוס הון מהציבור ללא תשקיף, היה אפשרי רק כתרומה או תמורת מוצר עתידי. נכון להיום, ניתן לגייס כסף במימון המונים על ידי ארבעה רכזי הצעה. תמורת ההשקעה מקבלים המשקיעים אגרות חוב או מניות. רכז הצעה הוא מפעיל פלטפורמה לגיוס המונים באישור הרשות לניירות ערך, והוא אחראי על תפעול הפלטפורמה, שנועדה לתווך בין המשקיעים ליזמים. הוא אחראי לבצע בדיקת נאותות משפטית, לבדוק ההצעות של המיזמים, לפקח מפני תרמית ולנהל רישום של המידע במרשם ניירות הערך של החברה.
כל חברה ישראלית רשאית לגייס עד 4 מיליון שקלים ללא הגבלה ומיליון שקל נוסף בתנאי שיש משקיע מוביל. אותו משקיע מוביל חייב להשקיע לפחות 400 אלף שקל. מיליון שקלים נוספים ניתן לגייס לאחר בדיקה של הרשות לחדשנות או הרשות לעסקים קטנים.
סכום ההשקעה המקסימלי אצל אדם פרטי מוגבל לפי מספר מדרגות על פי הכנסתו המוצהרת. משקיעים כשירים, לעומת זאת, אינם מוגבלים.
שלושת רכזי ההצעה נכון ליוני 2019 הם:
פיפלביז עסקים חברתיים בע"מ – רכז ההצעה הראשון בישראל, שנוסד כבר ב-2015. עד כה הושקעו 47.5 מיליון ₪ ב-36 חברות.
פאנד איט – רכז הצעה שהוקם על ידי headstart. האתר עלה לאוויר בתחילת 2017 וגיוסו עד היום עסקאות בשווי של למעלה מ-60 מיליון שקל.
טוגדר חדשנות עסקית – פלטפורמה חדשה יחסית. עד כה גייסו 12 מיליון שקל לשלושה מיזמים.
נוסף לחברות אלה, פועלת פלטפורמה Exitvalley מתוקף חוק ניירות ערך (1968) אשר קובע פטור מחובת פרסום תשקיף במקרים בהם יש עד 35 משקיעים לא כשירים.
לסיכום, תחום גיוס ההמונים עדיין בשלבי התפתחות וכנראה שאנחנו צפויים לראות עוד ועוד רכזי הצעה בשנים הקרובות. זה בשורה טובה לסטרטאפים בישראל היות והגדלת ההיצע תוריד את מחירי העמלות בשל התחרותיות ותתאים לביקוש ההון ההולך וגובר בקרב מיזמים בשלבים מוקדמים.