פיבוט הוא שינוי מהותי בחברה, שינוי שמשפיע באופן ישיר על האופן בו היא פועלת. הפיבוט הוא אילוץ, הוא נובע דווקא מאי עמידה ביעדים והוא לא כתוב בתוכנית העסקית או מתוכנן מראש. למרות זאת, בסביבה ההיפר דינמית שבה אנו נמצאים, הפיבוט נעשה נפוץ יותר ויותר.

בניגוד לניסוי וטעיה, שנפוץ בכדי להגיע להתאמת המוצר לשוק, הפיבוט הוא שינוי משמעותי יותר שפועל באופן חד כיווני. כלומר, גם אם הוא לא יוכיח את עצמו, לא נחזור אחורנית למצב שקדם לו.

מומלץ לשקול לבצע אותו כאשר הגענו לשלוש תובנות: 

1. הביצועים שלנו ביחס ליעדים לא היו מספיק טובים.
2. הבנו מה הסיבה לכך שהם לא היו טובים.
3. יש לנו הערכה מבוססת של מה צריך לשנות ואנחנו יודעים כיצד לעשות זאת.

בהנחה והגענו לשלושת התובנות הללו, ויש לנו מספיק תקציב ורצון מצד כל השותפים, זה הזמן לבצע את הפיבוט. אם לא הגענו לתובנה השלישית, ייתכן ונאלץ לסגור את המיזם.

התובנה הראשונה מתבססת על כך שיש לנו תחזית שיווקית, פיננסית עם יעדים ברורים.

התובנה השנייה מתבססת על כך, שאנו יודעים למפות את הגורמים לכך שלא עמדנו ביעדים. ייתכן והנחות היסוד שלנו לא היו כלל מדויקות, היעדים היו שאפתניים מדי, נכנסו מתחרים חדשים לא צפויים, הסביבה השיווקית השתנתה או נכנסה רגולציה חדשה לתחום.

התובנה השלישית מבוססת על מחקר פנימי או חיצוני שעשינו שעל בסיס המסקנות ממנו, נחליט כיצד ייראה הפיבוט.

אריק רייס, מחבר The lean startup, מתאר 10 סוגים של פיבוטים, כמתואר בטבלה הבאה:

לסיכום, החלטת לבצע פיבוט היא קשה אבל הכרחית על מנת להשיג מטרות ארוכות טווח. ברגע שהחלטנו לבצע אותו, חשוב להתקדם במהירות ולהתמקד באלמנטים שכן הצליחו עד כה.
למרות שהפיבוט לא ניתן לחיזוי מראש, הוא נפוץ מאוד וצפוי שיקרה ועל כן, לא רק שאין לראות בו כישלון אלא אפילו סוג של הצלחה. זאת משום שמצאנו תובנות חדשות בהתבסס על המגע שלנו עם השוק והגדלנו משמעותית את סיכויי ההצלחה שלנו ברגע שהחלטנו לצאת לפיבוט.